היסטוריה של פתח תקווה
בשנת 1872 הוקמה המושבה השנייה בארץ ישראל, ושמה פתח תקווה העיד על רצונם של המתיישבים הראשונים להפוך את האזור שהיה אז שומם, לפורח ומשגשג. המושבה ידעה עליות ומורדות שהיו קשורות הדוקות לתולדות היישוב היהודי בחדש בארץ, ומאז 1937 פתח תקווה היא עיר המונה כיום יותר מרבע מיליון תושבים.
הקמת המושבה פתח תקווה
אין ספק שמבין הדמויות המפורסמות שנטלו חלק בהקמת המושבה פתח תקווה, בולט במיוחד שמו של יואל משה סלומון, המוכר לכולם בשל השיר בביצועו של אריק איינטשטיין. סלומון היה תלמיד של הרב שלזינגר, וביחד עימו מילאו השניים תפקיד חשוב בהקמת המושבה כאשר רכשו שטחים לבניית המבנים הראשונים, אותם מכרו לאחרים שהיו מעוניינים לעסוק בחקלאות. למעשה סלומון נמנה על שבעת המתיישבים הראשונים בפתח תקווה, ועמל גם על חפירתה של הבאר הראשונה ביישוב לאחר שהובן כי הבאר הקיימת איננה בריאה. יחד עם זאת, שנותיה הראשונות של המושבה לא היו פשוטות כלל, במיוחד עקב השלטון העותמאני שהערים קשיים, כגון אי מתן אישורים להקמת מבנים על אף שהאדמות נרכשו כחוק. לבסוף, מקץ מספר שנים של מאבק לשרוד, מייסדיה הראשונים של המושבה נאלצו לנטוש אותה. כעשור לאחר מכן הוחלט לנסות ולשוב אל המקום, אך הפעם לתכנן ולבנות אותו באופן מאורגן יותר, עם בתים העשויים לבנים, דבר שהיה מנוגד לכללים שהנהיג השלטון העותמאני. בדומה למאמצים ביישובים אחרים, גם כאן התגלעו בעיות משמעותיות מול השכנים הערבים, ולכן הוקם במושבה כוח שמירה של מתיישבים להגנה על השדות, הרכוש והחיים.
תרומתו של הברון רוטשילד והכרזה כמועצה מקומית
הקשיים מול השלטון העותמאני, מול השכנים הערבים ומול תלאות החקלאות, הביאו את המושבה פעם אחר פעם לידי משבר. השינוי הגדול בא עם ביקורו של הברון רוטשילד שהחליט לתרום כספים רבים ובכך החיה את המושבה. יחד עם זאת, המשמעות הייתה שחלק נכבד ממשפחות המתיישבים החלו לעבוד כשכירים אצל הברון והיו נתונות למשטר הפקידותי שלו, וחילוקי הדעות לא איחרו לבוא. רק לאחר מספר שנים החליט הברון לבטל את המשטר הפקידותי בכל הארץ. אך למרות הקשיים הללו, שיתוף הפעולה עם הברון העניק למושבה בסיס כלכלי איתן, וגם תרם מאוד לייבוש הביצות באזור ולפיתוחו החקלאי. הקלפים נטרפו שוב במהלך מלחמת העולם הראשונה שהביאה עימה עמדות נוקשות יותר מצד השלטון העותמאני ולכך הצטרפו שנות בצורת ואסונות טבע נוספים, אולם הפעם המושבה החזיקה ולא ננטשה. למרבה המזל, הבריטים ניצחו במלחמה וקיבלו את השלטון בארץ, ובשנת 1921 פתח תקווה הוכרזה על ידיהם כמועצה מקומית, דבר שהוביל לפיתוח משמעותית של מבנים ותשתיות. כעבור 16 שנים נוספות באה ההכרזה המיוחלת על פתח תקווה כעיר.
העיר בעשורים האחרונים
היסטוריה של פתח תקווה בעשורים האחרונים מאופיינת בתנופת צמיחה ופיתוח משמעותית, שהחלה בסביבות שנות החמישים של המאה הקודמת אחרי מלחמת העצמאות ועם הקמת המדינה. בעיר קמו שכונות רבות חדשות, שבהמשך נספר עליהן, נבנו כבישים ומוסדות ציבור מוכרים, מערכת חינוך גדולה ואיכותית, וכן מסעדות, בתי מלון, פארקים ציבוריים, אזורי תעשייה ומסחר, מקומות בילוי ומוזיאונים, ובנייני מגורים רבים המשכנים אוכלוסיה בת 250,000 תושבים – העיר החמישית בגודלה בישראל מבחינת כמות אוכלוסייה.
מונומנטים היסטוריים בפתח תקווה
היסטוריה של פתח תקווה ניתנת להבנה ולהיכרות גם על ידי סיור במבנים ומונומנטים נוספים שקמו בעיר לאורך השנים. לפניכם שלוש דוגמאות נבחרות:
- בית הכנסת הגדול – שמו המקורי של המקום היה בית הכנסת בית יעקב, על שם אביו של הברון רוטשילד, אשר לו היה כאמור תפקיד מרכזי בתולדותיה של פתח תקווה. מדובר במבנה שתוכנן על ידי האדריכל דניאל ליפשיץ שנמנה על מתיישביה הראשונים של המושבה, ובנייתו החלה עוד בעשור האחרון של המאה התשע עשרה. יחד עם זאת, בניית בית הכנסת התעכבה ולבסוף נעצרה בגלל חוסר מימון, עד שהגיעה התרומה המיוחלת מהברון רוטשילד. חזיתו של בית הכנסת מוכרת במיוחד בשל השעון העתיק שתלוי מעליה, לצד שעוני שמש ושלט המתאר את פועלו של המתכנן דניאל ליפשיץ. כמו כן, מוכרות במיוחד דלתות הויטראז' של שבטי ישראל שאותן יצרה האומנית יהודית יהלום.
- אנדרטת שער הברון – בחלקה המערבי של העיר הוקמה אנדרטה המוקירה את פועלו של הברון רוטשילד למען המושבה, ותכנן אותה אוריאל שולר. היא כוללת סלע גדול ומדשאה רחבה, וכן שלט המתאר את תרומת הברון ליישוב בשנים האחרונות של המאה התשע עשרה.
- בית הדפוס – בית הדפוס שנמצא ברחוב חובבי ציון נבנה בשנת 1878 בתור בית מגורים, אך כעבור כחמישים שנה נרכש המבנה על ידי שמואל גרינבוים שהתעניין בהקמת בית דפוס. קהל היעד המרכזי של בית הדפוס החדש היה ענף הפרדסנות החזק שבאזור, ובעיקר התפוזים שנשלחו לכל רחבי תבל. מזה שנים רבות שהמבנה אינו משמש לכל צורך עסקי, ולפני כשמונה שנים הוא עבר תהליך שיפוץ ושחזור וכיום הוא פתוח לסדנאות וסיורים. הוא כולל שני חדרים עם קירות לבנים מבוץ ושלד עץ, מרצפות צבעוניות וקירות פנימיים עשויים מעץ.
שכונות מרכזיות בפתח תקווה
היסטוריה של פתח תקווה עוברת גם דרך השכונות השונות שהוקמו בה לאורך השנים, ואחת מהן היא נווה עוז. השכונה הוקמה לפני כשבעים שנה על אזור שנרכש מפרדסן ערבי, בחלק מערבי ומעט מבודד אשר נועד לאכלוס חיילים ששירתו בבריגדה היהודית. עד 1950 כבר היו בשכונה כחמש מאות בתים ובעשור שלאחר מכן קמו בה גני ילדים ומבנים ציבוריים שונים, בעוד היא מתחברת אל שאר השכונות בעזרת כביש. כיום עדיין מאופיינת השכונה בבתים נמוכי קומה, ולידה צמחו הרחבות ושכונות חדשות המאופיינות בבנייה צפופה יותר ובבתים דו משפחתיים.
שכונה ותיקה עוד יותר היא כפר גנים, שהוקמה לפני כתשעים שנה ושוכנו בה בתחילה חקלאים מבוססים מבחינה כלכלית. לפני כארבעה עשורים החלה לשנות את פניה עם בנייני מגורים גבוהים שנבנו על החלקות החקלאיות. בנוסף, בעשורים האחרונים נבנו שכונות חדשות בשם כפר גנים ב', כפר גנים ג', וכן בת גנים הנחשבת לשכונת יוקרה של העיר.
