היסטוריה של רמת גן

 היסטוריה של רמת גן

היסטוריה של רמת גן מתחילה למעשה עם הקמתה של המושבה, מאחר שבשנים שלפני כן מדובר היה באזור שומם למדי אשר סבל לא אחת מבעיות ביטחון ומריבוי של ביצות. כיום רמת גן מונה יותר ממאה וחמישים אלף תושבים והיא אחת הערים החשובות במחוז תל אביב. הדרך הארוכה מאזור שומם אל המושבה החקלאית, למועצה המקומית ועד לעיר המשגשגת של היום – לא הייתה קלה.

ממצאים ארכיאולוגיים ברמת גן

למרות מיקומה המרכזי במישור החוף, אין הרבה ממצאים ארכיאולוגיים בשטחה של העיר המשתרע על פני יותר מ- 13,000 דונמים. האתר המעניין ביותר שנמצא ונחפר עד כה כולל 12 קברים מתקופת האדם הקדמון עם מספר כדי חרס בצורות שונות. עוד אתר חשוב נקרא תל נפוליאון ובו שכן ככל הנראה יישוב לא גדול במיוחד, שהחיים בו היו פעילים לפני כחמשת אלפים שנה ועד לפני ארבעת אלפים שנה. בין היתר, האתר זה נמצאו חדרי קבורה וממצאים כמו כלי נשק קדומים, צלחות וקערות. יחד עם זאת, סביר להניח כי באזור העיר יש עוד אתרים ארכיאולוגיים שטרם נבדקו ונחפרו, וזאת מפני שטרם עוררו עניין רב בקרב הקהילה המדעית ומפני שיש קושי לבצע חפירות בעיר הצפופה.

רמת גן במאות האחרונות

בדומה למיעוט הממצאים הארכיאולוגיים מהעת העתיקה, היסטוריה של רמת גן במאות האחרונות גם היא דלילה יחסית. בתקופה שבה משלו הערבים בארץ הוקמו מספר כפרים על השטחים שבהן שוכנת כיום העיר, החל מהמאה ה- 16 ועד למאה ה- 18, כאשר הנמל של יפו שימש להם כבסיס ליחסי מסחר. בכל מקרה, אחת הבעיות ביישוב האזור הייתה ריבוי הביצות שהביאו למחלות ולקושי בגידולי שדה, אם כי המיקום המרכזי הביא למעבר של דרכים ראשיות שהגיעו מיישובים מבוססים יותר. לפני כמאתיים שנה חלה עלייה מסוימת בכמות האנשים שהתיישבו באזור זה, חלקם הגיעו מסודן וממצרים, אך עדיין היה מדובר במאות בודדות של תושבים. בעיה מרכזית נוספת שעימה נאלצו להתמודד הייתה ריבוי מעשי גניבה ושוד על ידי כנופיות, ומתיעודים שונים של עוברים ושבים מרבית האזור היה שומם ומאיים, והצריך עמידה על המשמר מפני הכנופיות.

המושבה החקלאית מוקמת

האזור שליד נחל אלכסנדר משך את תשומת ליבם של מובילי היישוב היהודי באזור המרכז, אשר נחלו עד כה מספר הצלחות אך גם כישלונות צורבים במקומות כמו פתח תקווה וראשון לציון. לבסוף חברו 3 אגודות שונות לרכישה של קרקעות באזור בשנת 1918, והן נחלת גנים, מגרש גנים ועיר גנים. ניתן לומר כי היסטוריה של רמת גן מתחילה עם רכישת הקרקעות, מייד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה שהותירה צלקות עמוקות ביישוב היהודי הצעיר בארץ. ואולם, חילופי השלטון התורכי בבריטי יצרו הזדמנויות חדשות, ואחת מהן נקרתה ברכישתו של שטח שומם בו משלו עד אז בעיקר כנופיות שודדי הדרכים, והוא מעולם לא עובד מבחינה חקלאית.

יחד עם זאת, לקחו שלוש שנים נוספות עד שהוקם היישוב החקלאי הלכה למעשה, והוחלט כי ייקרא עיר גנים על שם אחת האגודות שעמדו מאחורי רכישת הקרקע. סיבת העיכוב הייתה קשורה הדוקות למאורעות מלחמת העולם הראשונה, בה היווה האזור מעין חציצה בין התורכים לבריטים. יש לציין כי באותם ימים כבר קם היישוב אחוזת בית, שבעתיד שמו ישונה לתל אביב, וממנו פרשה קבוצת המתיישבים הראשונים שהגיעו כדי להקים את עיר גנים, ששמו שונה לאחר מכן לרמת גן.

תחילתה של רמת גן כעיר

כאמור, רמת גן הוקמה בתחילה כמושבה חקלאית שיתופית, אולם גרעין המתיישבים הראשון החליט עד מהרה כי ההגדרה השיתופית איננה מתאימה לרצונותיו. על כן, כחמש שנים לאחר הקמתו שונה הצביון של היישוב לעירוני והשלטון הבריטי הכיר בו בתור מועצה מקומית (1926). מאז ובמשך ארבעים וחמש שנים עמד בראש המועצה אברהם קרניצי, אשר לו הייתה השפעה אדירה על עיצובה של העיר, ובפרט על המעבר ההדרגתי מתחומי החקלאות למיניהם לעיר של עסקי מסחר, בתי מלאכה, חנויות ואזורי תעשייה.

 

מדובר היה במועצה מקומית מצליחה ומשגשגת במונחים של התקופה שלפני הקמת המדינה, והתגוררו בה יותר מעשרת אלפים תושבים ביותר מאלף בתים, עם מאות רבות של בתי עסק מכל סוג. כמו כן, קשריו הטובים של אברהם קרניצי עם השלטון הבריטי תרמו רבות לביסוסה ולהרחבתה של המועצה. יחד עם זאת, באותה עת פעלו מתחת לפני השטח ארגונים מחתרתיים ובראשם האצ"ל, אשר מצאו ברמת גן מקום אידיאלי לביסוס פעילותם החשאית. אחת הפעולות הידועות ביותר הייתה תקיפת בית המשטרה הבריטית ברמת גן על ידי האצ"ל, אשר מטרתה הייתה לגנוב נשק. בתקיפה נתפס אחד מלוחמי האצ"ל בשם דב גרונר אותו דנו הבריטים למוות בתלייה, ובימינו המבנה המשטרה הבריטית, אשר בו גם אנדרטה לזכר גרונר, משמש את משטרת ישראל לפעילותה השוטפת.

רמת גן לאחר קום המדינה

רמת גן הוכרזה בתור עיר כשנתיים לאחר ההכרזה על קום המדינה, ב- 1950, דבר שהוביל לצמיחה מהירה מאוד במספר התושבים, בשירותים הציבוריים שניתנו להם וכן בשטחים שהוקצו לעיר. למעשה, כעבור מספר שנים כבר מנתה אוכלוסיית העיר יותר מחמישים אלף תושבים, אשר חלק לא מבוטל מתוכם היו עולים מעירק. עם הזמן גם החלו לקום המונומנטים הגדולים שמזוהים עם העיר כיום, לרבות פארק לאומי ואצטדיון המכבייה, כאשר אוניברסיטת בר אילן סופחה גם היא לרמת גן ועימה בית החולים שיבא. אלו גם היו השנים שבהן עוצב סמל העיר: מגן דוד בתוך מגן ירוק, כאשר ברקע רואים שבעה כוכבים, עצי פרדס, חומת לבנים, ארובה, מחרשה, סל פירות, שמש ועץ תמר. ברבות הימים המשיכו לקום מונומנטים חשובים כמו הספארי ובורסת היהלומים, ואוכלוסייתה של רמת גן המשיכה לגדול עד לכדי כ- 150,000 תושבים כיום.