היסטוריה של סביון

היסטוריה של סביון

כשמדברים על איכות חיים ויוקרה, אחד היישובים הראשונים שעולים בראש הוא סביון השייך למועצה מקומית סביון גני יהודה. מדובר ביישוב מהיוקרתיים בישראל השוכן במחוז מרכז בבקעת אונו, על חורבותיה של העיר המקראית יהוד שהייתה חלק מנחלת שבט דן. במרכז של הישוב הטובל בירוק עובר נחל אונו שהינו יובל של נחל יהוד. שמו של היישוב ניתן לו על פרח הסביון הנפוץ באזור זה ובכל חלקי הארץ, הידוע בפריחתו הצהובה באביב ובתפרחת שעירה ולבנה של זרעים המופיעה בקיץ ומכונה סבא. הישוב עצמו מאופיין בבתים צמודי קרקע והוא זכה לדירוג הסוציו אקונומי הגבוה ביותר בישראל.

התיישבות הראשונה במקום

למעשה ההתיישבות הראשונה על אדמות סביון החלה עוד בסוף המאה התשע עשרה בשנת 1882 על ידי חקלאים מהמושבה החדשה פתח תקווה שנמלטו ממגפת קדחת אשר הרגה רבים מהמתיישבים. הם רכשו כמאה שישים דונם מאדמותיו של הכפר ערבי יהודיה והקימו מושבה חדשה שנקראה יהוד, על שם העיר המקראית העתיקה שהתגלתה במקום. במושבה הוקמו כארבעה עשר בתים, מאפייה ובית מרקחת. אולם עם התאוששותה של פתח תקווה המושבה ננטשה בהדרגה ועד 1889 לא נותר בה איש, זאת עד להקמתו המחודשת של הישוב שישים ושש שנה מאוחר יותר.

הקמת סביון

היסטוריה של סביון מתחילה בשנות החמישים על ידי חברת אפריקה ישראל שחיפשה קרקע להקמת יישוב בפרברים, שקט ואיכותי עבור אנשי עסקים העובדים בעיר, עם דגש מיוחד על יהדות יוצאת ארה"ב, אנגליה ודרום אפריקה. למטרה זו נרכשה קרקע של הכפר הערבי יהודיה שננטש במלחמת העצמאות. בהתחלה נמכרו ביישוב חלקות של חמישה דונם שמתוכם שני דונם היו עבור פרדסים וכל השאר לבניה בשיטת בנה ביתך. את היישוב עצמו החלו לאלכס בשנת 1955 ובשנה זו הוא כבר מנה עשרים וחמש משפחות, ביניהם יעקוב גרי שהיה שר התעשייה והמסחר בממשלת ישראל, עורך דין במקצועו שהיה ממייסדי ומנהלי אפריקה ישראל, ומיוזמי הקמת היישוב סביון.

סטטוס של יישוב יוקרה

כבר בשנה הראשונה להקמת היישוב סביון, נבנה ונפתח בו קאנטרי קלאב עם בריכת שחייה ומועדון ספורט. חשוב להבין כי באותן שנים של ראשית המדינה בריכות שחייה היו בריכות ציבוריות בערים גדולות והקמת הקאנטרי קלאב ייצבה את סביון כיישוב יוקרה אקסקלוסיבי, שבזכות היוקרה ואיכות החיים שיש לו לספק משך אליו אוכלוסייה מבוססת ממרכז הארץ ומחו"ל. גם תושבי היישוב וחברת אפריקה ישראל חפצו לשמר את המצב. כך למשל, בשנת 1960 מכרו מגרשים תחת הכותרת "הבחירה של הבכירים" ואכן שמו היוקרתי והטוב של הישוב המשיך ללווות אותו לכל אורך שנות קיומו עד לימינו.

צמיחתו של היישוב

תוך ארבע שנים משנת 1955 ועד שנת 1959 היישוב סביון צמח מעשרים וחמש למאה משפחות, כאשר שלוש שנים אחר כך בשנת 1962, היישוב כבר מנה מאתיים משפחות עם עוד שבעים שטחים בהליכי בניה מתקדמים. שלוש שנים מאוחר יותר החברה אפריקה ישראל שיווקה כבר מגרשים יותר קטנים של 1.2 דונם ובשנת 1968 היישוב כבר מנה 470 בתי אב.

מעבר למועצה מקומית

בעת סקירת היסטוריה של סביון יש גם לבחון את שינוי מעמדו של היישוב. בתחילת דרכו וכמו הרבה יישובים אחרים באותה תקופה, היה סביון יישוב חקלאי שהיה כפוף למועצה המקומית מפעלות אפק. היישוב נוהל על ידי ועד מקומי אשר גבה מיסים באופן ישיר מהתושבים. בהמשך עקב שינויים בדרכי ניהולו של השלטון מקומי, כספי מיסים של התושבים הועברו על ידי המדינה ישירות לידיו של הוועד המקומי. בשנת 77 הכספים דילגו על הוועד ועברו ישר לידי המועצה האזורית. חבריי הישוב לא אהבו התנהלות זו והגישו עתירה לבג"ץ בכדי שכספי המיסים יעברו דרך הועד המקומי, אולם עתירה זו נדחתה. תושבי סביון שלא היו נטולי השפעה, לא ויתרו ושנה אחר כך עם טוביה לשם כיושב ראש ועד היישוב, הצליחו לשכנע את משרד הפנים לנתקם מהמועצה האזורית אפק ולהפכם למועצה מקומית העומדת בפני עצמה. בשנת 2004 המועצה המקומית סביון אוחדה יחד עם היישוב הסמוך גני יהודה.

ראשות המועצה המקומית

בראשות מועצה מקומית סביון כיהנו מספר אנשים שתרמו רבות לעיצוב היישוב ואופיו:

• לשם טוביה – ראש המועצה הראשון שכיהן בתפקידו עוד טרם הפיכת היישוב למועצה מקומית בין השנים 1974 ל- 1977 והיה בין המובילים בשינוי השלטון המקומי. בהמשך הוא יכהן כראש המועצה המקומית מתחיל דרכה בשנת 1978 ועד לשנת 1983. במהלך תקופת כהונתו שופץ מבנה בית הראשונים.
• שנן לסלי – ראש המועצה השני של היישוב.
• הלוי סגל רוממיה – כיהן כראש המועצה מהשנים 1999 ועד לפטירתו בשנת 2008.
• ליץ מושיק כהן – שימש כראש מועצה מהשנים 2008 עד 2013.
• לנדאו מוטי – נבחר וכיהן כראש המועצה משנת 2013.
• רב היישוב – ביישוב כיהן כרב ברודמן דוד משנת 1973 ועד ליציאתו לפנסיה בשנת 2016.

מבנים היסטוריים ביישוב

המבנה ההיסטורי החשוב ביותר ביישוב סביון הינו בית הראשונים. מדובר בבית שהיה שייך למושבה יהוד, בו גרה משפחתו של השומר הנודע אברהם שפירא. הבית הקטן כלל שני חדרים ומרתף עם חצר קטנה מוקפת חומת אבנים עם חרכים לירי ותצפית. המבנה שופץ בשנות השבעים על ידי המהנדס בן חורין מושה ובמימון הרשות המקומית של היישוב הפך לספרייה של סביון, בו מוצגת גם תערוכת צילומים של היישוב בתחילת דרכו. כמו כן בחצר הבית מוצג אוסף ייחודי של רעפים אשר שימשו לבנייה בשנים הראשונות. בסמוך לבית שוכן בית יד לבנים ואנדרטה להנצחת השואה.

נתוני היישוב בימנו

נכון לשנת 2016 שטח שיפוטה של המועצה המקומית סביון עומד על כארבעת אלפים דונם.  ביישוב מתגוררים קרוב לשלושת אלפים שמונה מאות איש וקצב גידולה של האוכלוסייה עומד על 2.2 אחוזים. היישוב זכה לדירוג הסוציו אקונומי הגבוה ביותר שאפשר. הדירוג הנשען בין היתר על שכר ממוצע לחודש של כשבעה עשר אלף ₪ בחודש לאדם וכן על ממוצע זכאות לתעודת בגרות של תשעים אחוזים.